לאחר הכניסה להריון, במהלך עשרת השבועות הראשונים, ניתן ואף רצוי להיבדק ע"י רופא שיניים כולל הצילומים ההכרחיים הכרוכים בכך. את הטיפול רצוי לדחות אל מעבר לשבוע העשירי בשל חומרי האלחוש ומשככי הכאבים הניתנים לרב לאחר הטיפול. חומרים אלה עלולים להשפיע על תהליך ייצרת המערכות השונות בעובר ולהביא ליצירת מומים מולדים.
הטיפולים היחידים אשר ניתן לבצע הם טיפולי חירום אשר אינם סובלים דיחוי כגון טיפול במורסה חריפה או דלקת חריפה של מוך השן.
לאחר השבוע ה- 11 ואילך ניתן לבצע כל טיפול משמר או משקם אשר נדרש כל עוד מצב החניכיים מאפשר זאת.
במהלך ההריון בשל רמת הורמוני ההריון מתעבה רירית הרחם וכך גם מושפעים החניכיים באזורים בהם קיימת דלקת ומצבורי אבן שן. לפיכך יש להקפיד הקפדה יתרה על צחצוח וניקיון הפה במהלך ההריון.
סילוק אבנית והקצעת שורשים יביאו לשיפור מצב החניכיים ואינם אסורים לביצוע. טיפולי חניכיים מתקדמים יותר כגון ניתוחי חניכיים למיניהם אינם רצויים בשל חוסר היכולת לצפות את מידת הצלחתם בזמן ההריון.
בזמן הטיפולים אין להשתמש בגז צחוק בשל חוסר הוודאות לגבי השפעתו על העובר וההריון.
במידה וקיימת סכרת הריון יש לבצע טיפולים רק לאחר איזון רמת הסוכר ולחץ הדם תוך שיתוף פעולה הדוק עם הגניקולוג.
בכל מקרה עדיף שלא להיכנס להריון עם פה מוזנח ומודלק.
לקבלת מידע ופרטים נוספים בקרו לאתר.
טיפולי שיניים
טיפולי שיניים
